מידע בנושא צוואות וירושות

מהי ירושה?

עיקרון היסוד בדיני הירושה הוא כי עם מותו של אדם, עוברים נכסיו ליורשיו. נכסים אלו, הקרויים גם "עיזבון", הם הירושה של המנוח. בעקבות מותו של האדם, היורשים הופכים להיות בעלים החוקיים של נכנסיו. העיזבון עובר לבעלות היורשים רק לאחר המוות ולעולם לא קודם לכן. גם חובותיו של המנוח עוברים ליורשיו, אך ורק עד גובה השווי של מה שקיבלו. יודגש כי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, או עקב חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים אינם חלק מהעיזבון, אלא אם נקבע במפורשות שהם מגיעים לעיזבון.

מהי ירושה על פי דין?

כתיבת צוואה היא רשות ולא חובה. יש אנשים הבוחרים לכתוב צוואה שבה הם קובעים מי יירש את ניכסיהם ובאילו תנאים, אולם מרבית האוכלוסייה בישראל אינה עושה כן. לגבי אדם אשר לא רושם צוואה, הבעלות בעיזבון תועבר ליורשים אשר החוק קבע כי יקבלוהו, ועל פי חלוקה מסויימת שנקבעה ב"חוק הירושה, התשכ"ה – 1965".

מי הם היורשים על פי דין?

אם אדם לא הותיר אחריו צוואה, היורשים על פי דין קבועים בחוק הירושה. באופן כלכלי היורשים של הנפטר:
בן או בת הזוג של הנפטר שהיה נשוי לה או שקיים עמה משק בית משותף (כלומר, גם ידועים בציבור שאינם נשואים כדת נחשבים "בן/בת הזוג" לתורך הזכות לירושה).
ילדי הנפטר, נכדיו וניניו.
הורי הנפטר, אחיו ואחייניו.
חשוב לשים לב כי אין הבדל בין גברים לנשים, ובנוסף ילד מחוץ לנישואים כמו גם ילד מאומץ, זכאי לאותם זכויות כמו ילד מנישואים.

מהי צוואה?

צוואה היא מסמך שבו אדם קובע מראש מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר מותו – כל זאת לפי רצונותיו, העדפותיו ובחירתו האישית. בכתיבת צוואה אדם יכול להיות בטוח כי לאחר מותו ייעשה ברכושו בדיוק כפי רצונו. הכלל הבסיסי במשפט הישראלי הוא שאם אדם הכין צוואה כדין יש חובה לכבד את רצונו ולקיים את חלוקת הרכוש כפי שנקבעה בצוואה אפילו אם היא שונה לחלוטין מהכללים של ירושה על פי דין.

כיצד ניתן להכין צוואה בלי לפנות לעורך דין וללא עלות כספית?

ניתן להכין צוואה בכתב יד או בפני עדים באופן עצמאי.
צוואה בכתב יד צריכה להיכתב כולה בכתב ידו של המצווה בלבד, אין להדפיסה במחשב או במכונת כתיבה. בצוואה יש לציין במפורש ובכתב יד: שם מדויק, מספר ת"ז, מועד כתיבה וחתימת האדם.
צוואה בעדים תירשם בכתב יד, במחשב או במכונת כתיבה, על הצוואה יש לכתוב את תאריך הכנתה.
על המצווה להצהיר בפני שני עדים כי הצוואה המונחת בפניהם ועליה יחתום היא צוואתו, ועליו לחתום עליה בפניהם. העדים צריכים לחתום על הצוואה אף הם. העדים צריכים להיות אנשים שאין להם עניין בצוואה – כלומר, הם בעצמם אינם נהנים או זוכים ממנה, ועליהם להצהיר כי זיהו את נותן הצוואה וכי הוא הצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו, וכי הדבר נעשה מתוך רצון חופשי וללא כפייה.