דברים לזכר אדם פיש

לזיכרו של עו"ד אדם פיש, ממייסדי עמותת המשפט בשירות הזיקנה

רבות היו פעילויותיו הציבוריות של אדם, ובאופן מצער, רק כעת ניתן לראות את ההיקף האדיר של תרומתו לחברה.
אחת האוכלוסיות שהיו חשובות וקרובות לליבו של אדם היו הזקנים.
אדם היה שותף להקמתה של עמותת המשפט בשירות הזיקנה, וליווה את העמותה עד יום מותו.
בכל העתירות העקרוניות שהוגשו לבג"צ, אדם תמיד היה זה שייצג (בהתנדבות כמובן) – בצורה המקצועית והאנושית המדהימה שלו – את זכויותיהם של הזקנים.
קצרה היריעה מלתאר את מכלול תרומתו לנושא, ולפיכך בבמה צנועה זו נשתף בסיפור קטן, שיהיה בו כדי להמחיש את גדולתו של אדם:
לפני שנים ספורות, עמותת המשפט בשירות הזיקנה עמדה בפני צומת דרכים: קרוב לעשור מאז הקמתה, למעשה כל העתירות העקרוניות של העמותה נידחו על ידי בג"צ, והחיפוש אחר "פסק הדין המכונן של זכויות הזקנים בישראל" – לא מצא את כתובתו המיוחלת.
בעקבות זאת התקיימה ישיבה מיוחדת של הועד המנהל של העמותה, שבה נדונה עתידה של העמותה ודרכה הציבורית. במהלך הישיבה, חברי ועד שונים העלו תחושות קשות של פסימיות, אכזבה, וכמעט ייאוש בשל הכישלונות החוזרים ונשנים לחולל שינוי משפטי תודעתי אודות מקומם של זקנים כתת קבוצה חברתית מוחלשת ומובדלת בשיח זכויות האדם בישראל. האוירה היתה בהחלט קשה.
או אז אדם ביקש את רשות הדיבור. בשקט ובמתינות, אדם – כהרגלו- הסביר לכולנו מדוע בעצם המציאות שונה לחלוטין ממה שאנחנו חושבים. אדם הסביר בצורה כה יפה ומשכנעת, כיצד שינוי חברתי הינו לעולם איטי, תהליכי, ומאתגר. הוא הראה לנו כיצד עולם המשפט הוא בדרך כלל עולם שמרני יחסית, שהשינויים בו מתחוללים רק לאחר מאבקים עקשים וממושכים. ולכן, ההפסדים שלנו עד כה אינם באמת "הפסדים" אלא חלק מתהליך שבסופו של יום הינו הכרחי לניצחון שיגיע בסופו של יום. או במילים אחרות, כפי שאדם אמר: "מכישלון לכישלון כוחנו עולה". דבריו של אדם חוללו תפנית בכל מהלך הישיבה, אשר הסתיימה בסופו של יום בתחושת שליחות חזקה עוד יותר, ומחויבות עמוקה להמשך קידום זכויות הזקנים באמצעות עתירות עקרוניות לבג"צ.
ואכן, לא נקפו ימים רבים, ונבואתו של אדם התגשמה. זמן לא רב אחרי ישיבה זו, ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה פסק הדין הדרמטי בפרשת ליבי וינברגר ועמותת המשפט בשירות הזיקנה נגד אוניברסיטת בר אילן, פסק דין שחולל מהפיכה בכל הנוגע לשינוי התפיסה ביחס לחובת הפרישה הגילאית במשפט העבודה הישראלי. בעקבות זאת העמותה אף זכתה לפרס גורני לקידום זכויות אדם בישראל.
זהו כמובן סיפור קטן, אנקדוטלי, וזניח במכלול סיפור חייו של אדם. יחד עם זאת, הוא מראה שוב את חוכמתו, עומק הבנתו, יכולתו לראות למרחק, ומחוייבתו העמוקה לקידום זכויות האדם בכלל, וזכויות הזקנים בפרט.
יהי זיכרו ברוך, ולעולם יהיה נצור בלב עמותת המשפט בשירות הזיקנה וחבריה.
פרופ' עו"ד ישראל (איסי) דורון – יו"ר העמותה
עו"ד כרמית שי- טולדנו – יועמ"ש העמותה
וכל חברי הועד המנהל, והפעילים בעמותת המשפט בשירות הזיקנה